יום חמישי, 13 ביוני 2013

מעכבר לניווט תלת מימדי

כאשר אנו מתחילים לעבוד עם המחשב ישנו ממשק משתמש דומה בין כל המחשבים, נדליק את המחשב יש מסך בית, יש מקלדת, יש עכבר.
אני מעוניין לחזור לתחילת ימיו של המחשב, להמצאת העכבר, הסמן, הקשר שבין העין היד והמסך.
סיפורו של עכבר המחשב (מצורף קישור למצגת נחמדה אודות העכבר) החל די במקרה ובלי רעש וצלצולים במעבדת מכון מחקר בסטנפורד, קליפורניה. צוות מהנדסים התכוון רק לבנות לעצמו אבטיפוס ולא הרחיק לכת בתוכניותיו. איש מחברי הצוות, ובראשם דאגלס אנגלברט, לא חשב שיהיה להרפתקה המשך וגם לא זיהה סימן כלשהו באופק המסחרי לכך שאפשר יהיה לעשות מכך רווח.
עכבר המחשב הינו מסוג הכלים אשר במרוצת הזמן הפך למובן מאליו. היום קשה לנו לראות את העבודה על המחשב ללא העכבר לצידנו. מי מאיתנו לא עושה שימוש בעכבר המחובר למחשב והמאפשר לנו להניע את הסמן להיכן שנרצה, ללא עיכובים מיותרים מצד לצד במהירות גבוהה? היום לא ניתן אפילו לשער או לדמיין איך ניתן יהיה לשלוט בכמות המידע והכפתורים הנדרשים לשימוש ללא העכבר.
אני זוכר כשהתחלתי ללמד את ההורים שלי כיצד להשתמש במחשב כמה זמן לקח להם להבין איפה מתי מקליקים קליק ימני קליק שמאלי, דאבל קליק - היום זה ברור מאליו...
אני מודה גם אני שכחתי כבר שפעם היה עכבר מחובר למחשב בחוט, עם גלגלת, כיום בעידן של העכברים האופטיים המחוברים בבלוטוס, התזוזה על המסך מהירה ביותר.
ממשקי המשתמש הבולטים כיום מסתמכים על חוקי פיטס- הזמן הנדרש להשיג מטרה הוא פונקציה של המרחק אל המטרה והגודל שלה, אולם כיום אנחנו נמצאים בעולם בו ישנו פתח לממשקי משתמש חדשים.
כאשר מסכי המגע פרצו לשוק המרווח שבין ביצוע הפעולי על ידי האדם לבין התגובה על המסך הצטמצם עוד יותר ותחושת המשתמש הפכה להיות הרבה יותר ממשית.
מסכי המגע מביאים עימם דרישות חדשות של המשתמשים וכאן תמיד באה לידי ביטוי הדילמה שבין ממשק המשתמש לחוויית המשתמש. אתן דוגמה אישית, אני לא אוהב את ממשק המשתמש של אפל ומק, אני לא מבין מדוע אני צריך אייטיונס אם אני רוצה לשמוע מוזיקה באייפון, אני לא מבין את מסך הבית של מק עם הכפתורים הצבעוניים למעלה וכדומה...
אני מבין שלאפל יש את הצורך ליצור לנו ממשק משתמש אשר יחייב את קהל לקוחותיה להשתמש בממשק זה, להתרגל אליו ובסופו של דבר לקבל אותו כמובן מאליו כפי שלמדנו להשתמש בעכבר.
אם כן כיום מסכי המגע והדימוי של התלת מימד מככבים בשוק, הטאבלטים והמחשבים הניידים החדשים בעלי מסך מגע, תוכנות כגון תוכנת windows 8 של מייקרוסופט יוצרים ממשק משתמש שנפרד אט אט מהתלות הפיזית בעכבר ובמקלדת.
על מנת להקל את ההתמצאות במחשבים ובאתרים עמוסי מיידע, המפתחים יוצרים ממשקי משתמש אשר מוכוונים ומנצלים את תכונותיו של העבר על מנת לאפשר ניווט קל ככל שניתן במחשב, בעיקר באתרים גדולים ועמוסי מיידע, כדי שהמשתמש לא ילך לאיבוד.
טכנולוגיית מסך המגע מתפתחת וכיום ישנם כבר מסכי מגע אשר מסוגלים לשלב מספר פעולות על המסך במקביל, הדבר הופך את שולחן העבודה על המחשב לממשק הרבה יותר דומה לשולחן העבודה בבית, אפשר "להזיז" ו"לסדר" את המיידע באופן שנוח למשתמש האינדיווידואלי.
העתיד אם כן הוא ממשק משתמש תלת מימדי בו יוכל המשתמש לשוטט ולהתמצא בחלל תלת מימדי המוצג על צג דו מימדי.
הדילמה הגדולה היא כמובן האם המשתמש הממוצע יוכל להתרגל לטכנולוגיה הזו ולמצוא אותה יותר יעילה מטכנולוגיה קודמת מלבד האפקטים המרשימים של התלת מימד?
קשה לי להצביע על נקודת הזמן בה אבא שלי הבין כיצד להשתמש בעכבר וכמה זמן לאחר מכן הוא כבר שולט (באופן ממוצע) באייפון בעל מסך מגע, אני מבין שכאשר ישנו ממשק משתמש הבנוי מבחינה פיזית ופסיכולוגית ומותאם לצורכי המשתמש, לא משנה עד כמה מתוחכמת וחדישה הטכנולוגיה בסופו של דבר היא תוטמע כדרך הטבע.










יום שלישי, 11 ביוני 2013

המעבר ממחשב לסמארטפון

כשהייתי ילד הכוח העולה בעולם הטכנולוגיה היה המחשב, המחשבים כבשו את השוק ונוצרה הבנה שהמחשב הוא העתיד. כיום הכוח העולה בתעשייה הוא סמארטפונים.
מחקרים מראים כי מעל ל50% (כמיליארד וחצי סמארטפונים) מתעבורת האינטרנט מגיעה מגלישה בטלפונים הסלולרים, כמו כן ישנה הערכה שהשימוש בסמארטפון גוזל לנו כשעה בממוצע בכל יום. עובדות אלו מחזקות את העובדה שאם הנוכחות באינטרנט חשובה לנו התאמת אתר האינטרנט למובייל הינה נקודה חשובה לא פחות מהמצאות אתר אינטרנט רגיל. הנוכחות בעולם הסלולר הינה קריטית על מנת להגיע אל כלל המשתמשים.
בבלוגים הקודמים עמדתי על היתרונות והחשיבות של ה-UI-UX לאחר שהבנו את החשיבות שיש לממשק ולחוויית המשתמש במחשב. כיום אתר אינטרנט טוב נמדד בכך שהוא ידידותי למשתמש ומנצל את העובדות אודות היוזר (פסיכולוגיות וקוגנטיביות). עיצוב האתרים וחוויית המשתמש ימשיכו להתפתח ולהתרחב אולם במקביל יש לתת דגש לעולם ה-UI-UX במכשירי הסמארטפון.
עיצוב ממשק משתמש עבור אפליקציות למכשירים סלולארים, מציב אתגרים יחודיים בעקבות מגבלות גודל המסך, מגבלות הניווט, מגוון סוגי המשתמשים וכדומה. בעולם המובייל קיימות שלוש שיטות מקובלות לפתח: אפליקציית נייטיב, מה שמוכר לקהל הרחב כ"אפלקצייה לסלולר" או אפליקציית אייפון ואפליקציית אנדרואיד ומנגד ישנה אפשרות נוספת של בניית אפלקציית  WEB או בשמה המוכר יותר אתר מותאם לסלולר כמו כן יש אפשרות של אפליקצייה היברידית.
אפלקצייה לסלולר הינה למעשה "תוכנה" אשר מותקנת על גבי מכשיר הסלולר. האפלקציה יודעת לבצע שימוש בהתקנים ובטכנולוגיות הקיימות במכשיר, למשל שימוש במערכת הGPS  לטובת האפליקציה, שימוש במצלמה, גישה לקבצים ששמורים על גבי המכשיר, שימוש ברמקול ומיקרופון של המכשיר וכן הלאה. על מנת לעשות שימוש באפליקציה המשתמש יידרש להוריד/לרכוש אותה מאחת מחנויות האפליקציות הקיימות (app store לדוגמה...).  פיתוח האפלקציה בכל הפלטפורמות (android, IOS , Windows phone, ) דורש זמן פיתוח ארוך וכמו כן משאבים גדולים. בנוסף בשל העובדה שלכל מערכת הפעלה שפת הקוד שלה הדבר מקשה את תהליך הפיתוח. כמו כן נדרש אישור על ידי חנות האפליקציות על מנת לאשר את הפצת האפליקציה בחנות, ומקרה של מכירה עתידית תהייה חלוקת רווחים. ישנם מספר דגשים בבניית אפליקצייה לסמארטפון על מנת שהאפליקצייה תהייה מוכוונת ליוזר ככל שניתן (לדומא טקסט גדול, כפתורים גדולים, תמציתיות וכו'...).
אפשרות הפיתוח השנייה הינה בניית אפליקציית WEB  או בשמה המוכר יותר "אתר מותאם לסלולר" (Mobile web site). השימוש במושג "אתר" לא תמיד מדויק, וזאת מכיוון שאפליקציות ה WEB למובייל יכולה לתת חווית שימוש אותה מציעה אפליקציית native מסורתית. אז מה בעצם שונה מובייל סייט מאפליקציה רגילה? אפליקציית הWEB  מפותחת למעשה בשפה קוד חדשנית html5  (שלא כמו באפליקציות רגילות הקוד משתנה ממכשיר למכשיר) ונעשים התאמות גרפיקה קלות בין גרסה לגרסה על מנת להתאים לרזולוציות מסך שונות ממובייל למובייל, דבר החוסך שעות רבות של פיתוח, וכמובן חוסך בעלות הפיתוח. הגישה אל אתר סלולרי הינה דרך לינק בדומה לאתר אינטרנט רגיל דבר המקל על המשתמש. אין צורך בהורדה מחנות האפליקציות, יחד עם זאת אפשר לשמור אתר מותאם למובייל כאייקון במסך ראשי גם באייפון וגם במכשירי אנדרואיד.
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר הינה עצמאות האפליקציה: לא נדרש אישור של חנות האפלקציה, הן בהשקה והן בעדכונים עתידים. במקרה של מכירה אין צורך בחלוקת הרווחים עם חנות האפליקציות, דבר משמעותי שלעצמו בשל העובדה כי חנויות האפליקציות דורשות כ 30 אחוז מכל מכירה על גבי האפליקציה.
המעבר של האינטרנט למארטפון, בין אם דרך אפליקציית native ובין אם כאתר מותאם הוא בלתי נמנע וקורה במקביל להתפתחות האינטרנט במחשב, עולם ה- Human–computer Interaction עולה מדרגה וכיום אפשר לדבר על ממשק משתמש מחשב סמארטפון. גוגל כיום עובדים על מוצר המציג חווית משתמש שונה לגמרי ה- google glasses אשר יכולים לשנות שוב את חוקי המשחק לגמרי.


יום שלישי, 4 ביוני 2013

One vs Sport5

כפי שהצגתי בבלוג הקודם (ui-ux) אתר הספורט one מנצח את התאר של ערוץ הספורט- sport 5 בקרב מדגם אקראי בין חברי.
החשיבות השיווקית והכלכלית הינה מרחיקה לכת, ככל שאתר נצפה יותר, יותר מפרסמים ירצו להשתמש בו והדבר יכניס כסף, ממון ואושר פנימי לבעלי האתר.
כמו כן העובדה אנשים בוחרים באתר ספורט לאתר הבית שלהם, מעצימה את כוחו, שכן כל כניסה לאינטרנט המשתמש נתקל באתר. המשכתי לשאול את חברי גם לגבי אפליקציות באייפון ובאנדרואיד וללא הפתעות מיוחדות אכן מי שהעדיף את אתר הספורט one באינטרנט מעדיף גם את האפליקצייה של one לסמארטפון. מה שכן מפתיע הוא שהבחירה באפליקצייה של האתר היא בחירה עיוורת ללא כל קשר לאיכות האפליקצייה, או לנסיון השוואתי בין האפליקציות של שני האתרים.
המשכתי לשאול בקרב חברים ומכרים חובבי ספורט והגדלתי את המדגם ל-30 אנשים, ועדיין one מנצח בהפרש גבוהה (21-9).
לא הסתפקתי במכריי והחלטתי לבדוק גם את ה-  Alexa rank  של שני האתרים. התברר כי גם מדד אלקסה וגם google analytics מצביעים על כך שהאתר one נצפה יותר בארץ, הוא מקבל דירוג של 26 לעומת 30 של sport5,  התוצאות המלאות בקישורים הבאים: one vs sport5.
נתון מעניין נוסף הוא שהאתר של ערוץ הספורט נמדד כמהיר יותר מהאתר של one מכאן נובע שהעובדה שעל אף שממשק המשתמש של sport5 טובה יותר הוא מפסיד בעקבות חווית משתמש בעייתית.
רוב הנשאלים תופסים את האתר של ערוץ הספורט כאתר עמוס מידי, צפוף מידי ולא נוח, הצבעים באתר ערוץ הספורט חזקים ולא נעימים לעין, ואילו באתר one הצבע הכחול הנתפס בפסיכולוגיה כמרגיע (כמו כן הצבע הלאומי) ולא מאיים.
נחזור לדוגמה מן הבלוג הקודם, כאשר אני רוצה לראות וידאו באתר one ישנו לוגו של מצלמת וידאו בצבע אדום () הבולט מאוד על הרקע העדין, לעומת זאת באתר ערוץ הספורט יש סימן של משולש (play) אפור ונבלע בצבעים של התמונה.
אנסה לבנות מודל עסקי לאתר של ערוץ הספורט, ראשית נגדיר את היעדים העסקיים: בשלב הראשון כמה שיותר אנשים שיחשפו לאתר האינטרנט, בשלב השני בעלי האתר ירצו פרסומות אשר יהיו רלוונטיות לתוכן או ליוזרים ועל כן תהייה הכנסה עתידית נוספת באמצעות ppc.
היעד העסקי יהיה הגדלת הכניסות היומיות/חודשיות לאתר.  יעד עסקי נוסף הוא שיפור חווית המשתמש, נמדוד את השיפור על ידי בדיקה של כמות הזמן הממוצעת שהמשתמש נמצא באתר, כלומר שיפור פני האתר, כתבות מעניינות, קטעי וידאו ייחודיים וכדומה...
כמובן שתכלית האתר הינה חדשות ספורט ועל כן המשתמשים מעוניינים להיות מעודכנים כמה שיותר מהר במיידע מדוייק ככל האפשר על אירועי ספורט בארץ ובעולם.
אמליץ לאתר ערוץ הספורט לערוך אפיון פרסונות , אערוך סימולצייה של אפיון פרסונה על חברי היקר אדם צ'אושו:
שם הפרסונה - אדם צ'אושו
מקצוע - מנהל לוגיסטיקה
מין - זכר
גיל - 26
מיקום - רחובות
השכלה - תיכונית (בערך)
מצב משפחתי - רווק
עדיפות - גבוהה
נתונים נוספים: אדם היה שחקן כדורגל פעיל שפרש עקב פציעה, הספורט אצלו בעדיפות ראשונה.
רמה טכנולוגית- בינונית-גבוהה: בעל אייפון, יודע להוריד ולהשתמש באפליקציות, ברשותו מחשב נייד.
ענף ספורט מועדף - כדורגל.
קבוצה אהודה כדורגל בארץ- בית"ר ירושלים, בעולם - מנצ'סטר יונייטד
קבוצת כדורסל אהודה בארץ- מכבי תל אביב, בעולם- אין.
הצרכים של הפרסונה הם קבלת חדשות ומיידע על אירועי ספורט בארץ ובעולם בדגש על הקבוצות האהודות.
מכיוון שאדם בתנועה רוב שעות היום הוא מעדיף לצרוך את החדשות דרך האייפון באפליקצייה או במחשב שבמשרד, הוא מעוניין להתעדכן בזמן אמת, ולהיות מסוגל לראות קטעי וידאו רלוונטיים בשידור ישיר.
בדרך זו ניתן לאפיין מספר פרסונות ולעזור לאתר להתאים את עצמו באמצעות Inbound Marketing ליוזרים הפוטנציאלים וללקוחות העתידיים של המפרסמים באתר.
הייתי ממליץ לאתר לבנות ממשק אשר המשתמש יוכל להזין מספר נתונים על עצמו כגון קבוצה אהודה, ענף ספורט מועדף וכדומה, ולתעדף את סדר הכתבות באמצעות ההעדפות האישיות של היוזר.











יום שלישי, 28 במאי 2013

UI-UX

UI-UX- חווית המשתמש, וממשק המשתמש הם מושגים אשר יקבעו בסופו של דבר את התוצאות העסקיות של אתר מבוקש.
"חווית המשתמש היא תחושתו של משתמש הקצה (הרלוונטי) לאחר אינטרקציה עם החברה, מוצריה ושירותיה"
ההבדלים בין חווית משתמש (UX) לממשק משתמש (UI): ממשק משתמש הוא נקודת החיבור בין המכונה או המערכת לאדם שמפעיל אותה לשם השגת מטרה כלשהי. הממשק בעצם מתרגם את פעולות האדם לשפת מכונה. ממשק המשתמש הוא רק חלק אחד בפאזל הגדול של עולם חווית המשתמש שכולל בנוסף את העיצוב, ארכיטקטורת המידע, אסטרטגיה, שיווק וטכנולוגיה.
נוסף קיים גם העולם של עיצוב חוויה, שחופף במידה את עולם חווית המשתמש וכולל את התחומים: שיווק, מכירות, פסיכולוגיה התנהגותית ועוד.
בבלוג השבוע החלטתי לערוך אינטגרציה בין שני אתרי הספורט המובילים בארץ: ספורט 5 ו-  one.
ספורט 5 הינו שלוחה של ערוץ הספורט, זהו אתר גדול, מעודכן, בעל כתבים מהימנים, כביכול אמור להיות מונופול בתחום הספורט ברשת. אולם אתר הספורט one על אף שאין לו אחיזה במדיה הטלוויזיונית, נמצא כאתר הנצפה יותר בקרב חברי הקרובים.
גם לדעתי האתר one הוא יותר "יוזר אקספיריאנס" ויותר נוח למשתמש לכן ערכתי סקר קצר בין עשרה חברים קרובים אשר הספורט הוא חלק אינטגרלי בחייהם, כל אחד נכנס לאתר ספורט לפחות 3-4 פעמים ביום, והאתר one מנצח בהפרש מרשים של 8-2!
כמובן שהחשיבות השיווקית, העסקית והפרסומית ברורה כאשר יותר אנשים בוחרים באתר one להיות אתר הבית שלהם, יותר אנשים בוחרים להיחשף לכתבות באתר זה, ויותר אנשים מתעדכנים בתוצאות הייתי חייב להבין מדוע חווית המשתמש באתר זה יותר טובה מחווית המשתמש באתר ספורט 5.
ציטוט מחבר יקר, שחקן כדורגל לשעבר, ומשתמש קבוע באתרי הספורט, אדם צ'אושו:
אני: אדם באיזה אתר אתה משתמש ספורט 5 או one?
אדם: one.
אני: למה?
אדם: זה דף הבית...
אני: למה one זה דף הבית?
אדם: הוא יותר נוח...
אני : במה זה מתבטא?
אדם: כל הכתבות באותו גודל, בספורט 5 יש כתבה אחת גדולה וכל השאר קטנות... גם הצבעים בספורט 5 עושים לי כאב ראש.
האתר one מנצח מבחינת חווית משתמש לדעתי בדיוק בגלל הסיבות שאדם, שאין לו מושג מה זה ui מונה בפני.
כל הכתבות באותו גודל והאתר פועל בטכנולוגיית של פולד, כאשר אנו גוללים למטה נפתחות עוד כתבות, באתר ספורט 5 כאשר אנו רוצים לראות כתבות מסויימות או אזור של וידאו צריך ללחוץ על "וידאו", באתר one לעומת זאת כאשר יש כתבה עם וידאו יש סימן קטן של מצלמת וידאו בצבע אדום- פשוט אבל גאוני  - זה יוזר אקספיאנס...


יום שלישי, 21 במאי 2013

פייסבוק- מזמן כבר לא רק משחק ברשת חברתית

אני זוכר את היום שפתחו לי פייסבוק, חבר אמר לי זה כמו אי סי קיו אפשר לדבר כל החברים, לשמור על קשר, לא התעניינתי יותר מידי אמרתי לו בסדר תעשה לי גם כזה, שיהיה.
פייסבוק התפתחה בקצב מרשים כיום זוהי הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם, היא זמינה ביותר מ -70 שפות, ישנם יותר ממיליארד משתמשים ברחבי הגלובוס, יותר מ 450 מיליון פעילים יום יום, וכמו כן פייסבוק נחשבת לאתר השני הכי נצפה באינטרנט.
הנתונים המרשימים הללו הופכים את פייסבוק מעוד רשת חברתית למעצמה שיווקית ופרסומית.
פייסבוק מביאה עימה רוח שיווקית מרעננת, כאשר היא מסתמכת על ה- NGN, המהירות בה המשתמש יכול לראות את דפי האינטרנט, וכמו כן המהירות בה ניתן לעשות שינויים בדפי האינטרנט בזמן אמת. השימוש בתוכנות כמו AJAX- בעזרתה ניתן לשנות את התוכן המוצג בזמן אמת ולהקנות חווית שימוש הדומה לזו של מחשב אישי.
היתרון השיווקי הבולט של פייסבוק הוא השיתוף. בעידן של OPEN API ושיתוף קבצים ברשת, בענן, החיכסון למפרסמים הוא משמעותי.
אולם המפרסמים לא מעוניינים רק בחיסכון אלא שהפרסומת שלהם באמת תעבוד. על פי "נילסן" - חברת דירוג אתרים אמריקאית, הפרסום בפייסבוק עובד, כמו כן קל לנהל מהלך שיווקי ולמדוד אותו ע"י החזר השקעה (ROI).
לפייסבוק יש יתרון מהותי בכך שאפשר לכוון את הופעות המודעות לפרופילים (בהסתמך על כך שרוב האנשים משאירים פרטים אישיים נכונים באתר) מסוימים וכך להגיע ללקוחות פוטנציאלים מבלי להשקיע סכומים גדולים.
הפרסום בפייסבוק נתפס כיעיל מאוד ועל כן ישנם אתרים אשר מציעים שירות מודעות המכוון לפייסבוק.
עולם הפרסום והשיווק ממשיך להתפתח בעקבות מדיניות צרכנות וקפיטליזם, בעידן זה הפרסום והשיווק מקבלים ערך מוסף ועל כן פייסבוק כיום הינה כוח עולה בענף זה לא רק בגלל כמות הלקוחות הפוטנציאליים, אלא גם בגלל פילוח שוק והתאמת הפרסומת למשתמש.  





יום שישי, 26 באפריל 2013

מי יותר חזק גוגל או פייסבוק?

בשנים האחרונות אי אפשר להתחמק מהכניסה המאסיבית של ניו מדיה לחיינו. מלבד העובדה שזה הפך לחלק אינטגראלי מחיינו ולמעשה שינה לחלוטין את הדרך בה אנו מתקשרים אחד עם השני, מדובר גם בתחום שתרם רבות לשינוי תפיסה בעולם השיווק.
ברור שהחשיפה הגלובלית למיליוני ומיליארדי אנשים ברחבי העולם גורמת לכך שאתרי אינטרנט הופכים למעצמות כלכליות, מדובר כמובן בכסף גדול אולם המאבק לדעתי הוא לא רק על הדולרים אלא גם על כוח, מעמד,השפעה פוליטית, וכניסה לדפי ההיסטוריה אפשר לומר האימפריות של המאה ה-20.
גוגל הוא כיום מנוע החיפוש הפופולארי ביותר בעולם, בגוגל השכילו להבין שידע זה כוח ובעזרת המיידע יודעים להתאים פרסומות למשתמשים. כמו כן לגוגל מספר רב של שירותים כגון: אי מייל, שירות תרגום, תמונות , גוגל אנליטיקס וכו'...
הרשתות החברתיות הן כוח עולה בניו מדיה, והשפעתן על מודל השיווק ברשת היא גדולה. פייסבוק כיום היא הרשת החברתית החזקה בעולם. הכניסה של פייסבוק לחיינו היא ללא ספק מרשימה ביותר. הכוח השיווקי בפייסבוק טעון בכך שיש שיתוף מיידע ברשת כל הזמן בין המשתמשים ועל כן פייסבוק נהנת מהכנסות מפרסומות, ממשחקים וממכירת מתנות ווירטואליות. 
המאבק בין גוגל לפייסבוק הוא הקרב הגדול ביותר ברשת. יותר מכל, זהו קרב על שליטה – מי תהיה נקודת הפתיחה, בסיס האם, עמוד הבית של הגולשים כשהם ניגשים לאינטרנט. גוגל מציעה רשת המבוססת על מידע. מיקומו של דף בתוצאות החיפוש נקבע על פי כמות ואיכות הלינקים המפנים אליו. פייסבוק מציעה רשת המבוססת על קשרים חברתיים. מעמדו של דף נקבע על ידי כמות הלייקים שנתנו לו חבריך. לייק מול לינק, הקרב הוא מי יותר רלוונטי לגולש. המאבק, גם כאן, אם כן, הוא בשאלה הבסיסית ביותר - כיצד מאורגנת הרשת? כלומר, האם אנחנו הצרכנים רוצים ניתוח של קישורים מדפי האינטרנט אלה לאלה, או שאנו רוצים מידע המסודר על פי ההעדפות של קשרינו החבריים. 

 גוגל היא מקור המיידע הגדול ברשת , אבל חלקה של פייסבוק הולך וגדל. פייסבוק היא מקור הכניסות השני בחשיבותו בקרב אתרים רבים. המספרים עדיין קטנים אולם בפייסבוק עושים מאמצים גדולים על מנת לשמר את השליטה כרשת חברתית וכמו כן לנסות לפרוץ לשוק חדש באמצעות מנועי חיפוש, אי מייל שיחות וידאו וכדומה. בעבר היינו צריכים להיכנס למייל על מנת לשלוח קובץ וכיום מתאפשרת שליחת קבצים בהודעה פשוטה בפייסבוק.

השינוי האמיתי שהובילה המהפכה ברשתות החברתיות היה הכוח שצברו הגולשים וההבנה של מותגים ועסקים - שיש להתחשב בגולשים ולשווק להם בצורה ממוקדת שתתן להם ערך אמיתי. בכוחם של הגולשים לקדם מותגים אך בכוחם גם "לשרוף" אותם ולהפיץ עליכם מיתוג שלילי ברשת – וכולנו ראינו דוגמאות לכך בשנים האחרונות.
גוגל כמובן לא קופאת על שמריה ונכנסת גם לשוק הרשתות החברתית ומשיקה את גוגל פלוס, רשת חברתית מבית היוצר של גוגל, אשר צוברת תאוצה בקצב מסחרר.
מה שבטוח כאשר שתי האימפריות של הרשת מנהלות קרב מתמיד על תשומת לב הגולשים אנחנו נצפה לעוד חידושים בזמן הקרוב ועד אז אני מכריז תיקו...

יום שלישי, 23 באפריל 2013

מולטיטאסקינג הפרעת קשב או הדור הבא?

אפתח בווידוי אישי, מאז שהייתי קטן היה קשה לי להתרכז בדבר אחד, יש כאלה שיקראו לזה הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות או כל מיני הגדרות פסיכולוגיות שונות.
אני תמיד יצאתי מנקודת הנחה שהם טועים, אני לא מתרכז כי משעמם אותי להיות בכיתה, כל דבר קטן מושך את תשומת ליבי מפני שאני סקרן ורגיש לסביבה ועוד כלמיני תירוצים שונים לגבי חוסר יכולת המיקוד שלי.
השבוע התוודעתי למושג חדש, מולטיטאסקינג הוא היכולת לבצע מספר משימות במקביל.
ישנן תפיסות שונות לגבי מולטיטאסקינג בדומה לתפיסות האם האינטרנט עושה אותנו חכמים או טיפשים. כיוון שאנו מוצפים בכמויות גדולות של מידע זמין תמיד תהייה המחלוקת האם חלוקת הקשב שלנו בין מספר משימות היא יכולת מרשימה או בעצם חסרון וחוסר היכולת להתמקד בדבר אחד ובעצם לקבל טעימה שטחית מהרבה חוויות.
בתור בחור שהיה מולטיטאסקינג עוד לפני דור האייפון ושיתוף המיידע המהיר לדעתי מולטיטאסקינג הוא כשרון אשר צריך לדעת לנצל אותו. רובנו לא טובים בהכל ישנם תחומים אשר ידנו על העליונה וישנם תחומים אשר פחות חזקים אצלנו, הבחור בסרטון ששרף את האוכל על המנגל רואה את העניין בפשטות גדולה מידי לטעמי, אחי הקטן והמוכשר בהמון דברים, לא משנה כמה יתרכז בבישול פשוט אין לו את זה הוא מסוגל לשרוף קורנפלקס מה שנקרא. אני עובד בתור ברמן וכחלק מן העבודה אני מסוגל להרתיח חלב לשלוש כוסות קפה, להוריד מים לתה, למזוג בירה ולהספיק לפלרטט תוך כדי עם מי שיושבת מול הברז או לקחת הזמנה לדוגמה.
אני מחשיב את עצמי למולטיטאסקינג מהדור הישן שיודע לבצע מספר פעולות פיזיות במקביל אך כיום מתפתח לו דור של מולטיטאסקינג המסוגל ליותר מאשר להכין שיעורי בית עם מוזיקה, הורים שלא מבינים כיצד הילד יכול להתרכז גם בשיעורים וגם לשלוח אס אמ אסים תוך כדי או לצ'וטט ברשת חברתית.
גם כאן ישנן הסגות לגבי יכולת המולטיטאסקינג של הדור החדש הנובע מכך שהוא נולד לתוך עולם בעל שלושה מסכים: הטלוויזיה, המחשב, והסמארטפון.
נילסן עומד על כך במחקרו שאחוז האמריקאים שמשתמשים במחשב ובטלוויזיה בו זמנית עלה ב-35% בין השנים 2009-2010, וכמו כן 44% מן הצפייה בווידאו באינטרנט מתבצעת בזמן העבודה. אם כן האם העובד שלנו הוא עצלן לא אחראי, ומבזבז שעות עבודה יקרות או שבעצם מדובר בתופעה של מולטיטאסקינג.
אסיים ברעיון לאפליקצייה חדשה המסתמכת על מולטיטאסקינג, לי זה נראה בלתי אפשרי ולא נוח בעליל אך מעניין אם השכן שלי בן ה-14 יחלוק עלי...