כאשר אנו מתחילים לעבוד עם המחשב ישנו ממשק משתמש דומה בין כל המחשבים, נדליק את המחשב יש מסך בית, יש מקלדת, יש עכבר.
אני מעוניין לחזור לתחילת ימיו של המחשב, להמצאת העכבר, הסמן, הקשר שבין העין היד והמסך.
סיפורו של עכבר המחשב (מצורף קישור למצגת נחמדה אודות העכבר) החל די במקרה ובלי רעש וצלצולים במעבדת מכון מחקר בסטנפורד, קליפורניה. צוות מהנדסים התכוון רק לבנות לעצמו אבטיפוס ולא הרחיק לכת בתוכניותיו. איש מחברי הצוות, ובראשם דאגלס אנגלברט, לא חשב שיהיה להרפתקה המשך וגם לא זיהה סימן כלשהו באופק המסחרי לכך שאפשר יהיה לעשות מכך רווח.
עכבר המחשב הינו מסוג הכלים אשר במרוצת הזמן הפך למובן מאליו. היום קשה לנו לראות את העבודה על המחשב ללא העכבר לצידנו. מי מאיתנו לא עושה שימוש בעכבר המחובר למחשב והמאפשר לנו להניע את הסמן להיכן שנרצה, ללא עיכובים מיותרים מצד לצד במהירות גבוהה? היום לא ניתן אפילו לשער או לדמיין איך ניתן יהיה לשלוט בכמות המידע והכפתורים הנדרשים לשימוש ללא העכבר.
אני זוכר כשהתחלתי ללמד את ההורים שלי כיצד להשתמש במחשב כמה זמן לקח להם להבין איפה מתי מקליקים קליק ימני קליק שמאלי, דאבל קליק - היום זה ברור מאליו...
אני מודה גם אני שכחתי כבר שפעם היה עכבר מחובר למחשב בחוט, עם גלגלת, כיום בעידן של העכברים האופטיים המחוברים בבלוטוס, התזוזה על המסך מהירה ביותר.
ממשקי המשתמש הבולטים כיום מסתמכים על חוקי פיטס- הזמן הנדרש להשיג מטרה הוא פונקציה של המרחק אל המטרה והגודל שלה, אולם כיום אנחנו נמצאים בעולם בו ישנו פתח לממשקי משתמש חדשים.
כאשר מסכי המגע פרצו לשוק המרווח שבין ביצוע הפעולי על ידי האדם לבין התגובה על המסך הצטמצם עוד יותר ותחושת המשתמש הפכה להיות הרבה יותר ממשית.
מסכי המגע מביאים עימם דרישות חדשות של המשתמשים וכאן תמיד באה לידי ביטוי הדילמה שבין ממשק המשתמש לחוויית המשתמש. אתן דוגמה אישית, אני לא אוהב את ממשק המשתמש של אפל ומק, אני לא מבין מדוע אני צריך אייטיונס אם אני רוצה לשמוע מוזיקה באייפון, אני לא מבין את מסך הבית של מק עם הכפתורים הצבעוניים למעלה וכדומה...
אני מבין שלאפל יש את הצורך ליצור לנו ממשק משתמש אשר יחייב את קהל לקוחותיה להשתמש בממשק זה, להתרגל אליו ובסופו של דבר לקבל אותו כמובן מאליו כפי שלמדנו להשתמש בעכבר.
אם כן כיום מסכי המגע והדימוי של התלת מימד מככבים בשוק, הטאבלטים והמחשבים הניידים החדשים בעלי מסך מגע, תוכנות כגון תוכנת windows 8 של מייקרוסופט יוצרים ממשק משתמש שנפרד אט אט מהתלות הפיזית בעכבר ובמקלדת.
על מנת להקל את ההתמצאות במחשבים ובאתרים עמוסי מיידע, המפתחים יוצרים ממשקי משתמש אשר מוכוונים ומנצלים את תכונותיו של העבר על מנת לאפשר ניווט קל ככל שניתן במחשב, בעיקר באתרים גדולים ועמוסי מיידע, כדי שהמשתמש לא ילך לאיבוד.
טכנולוגיית מסך המגע מתפתחת וכיום ישנם כבר מסכי מגע אשר מסוגלים לשלב מספר פעולות על המסך במקביל, הדבר הופך את שולחן העבודה על המחשב לממשק הרבה יותר דומה לשולחן העבודה בבית, אפשר "להזיז" ו"לסדר" את המיידע באופן שנוח למשתמש האינדיווידואלי.
העתיד אם כן הוא ממשק משתמש תלת מימדי בו יוכל המשתמש לשוטט ולהתמצא בחלל תלת מימדי המוצג על צג דו מימדי.
הדילמה הגדולה היא כמובן האם המשתמש הממוצע יוכל להתרגל לטכנולוגיה הזו ולמצוא אותה יותר יעילה מטכנולוגיה קודמת מלבד האפקטים המרשימים של התלת מימד?
קשה לי להצביע על נקודת הזמן בה אבא שלי הבין כיצד להשתמש בעכבר וכמה זמן לאחר מכן הוא כבר שולט (באופן ממוצע) באייפון בעל מסך מגע, אני מבין שכאשר ישנו ממשק משתמש הבנוי מבחינה פיזית ופסיכולוגית ומותאם לצורכי המשתמש, לא משנה עד כמה מתוחכמת וחדישה הטכנולוגיה בסופו של דבר היא תוטמע כדרך הטבע.
אני מעוניין לחזור לתחילת ימיו של המחשב, להמצאת העכבר, הסמן, הקשר שבין העין היד והמסך.
סיפורו של עכבר המחשב (מצורף קישור למצגת נחמדה אודות העכבר) החל די במקרה ובלי רעש וצלצולים במעבדת מכון מחקר בסטנפורד, קליפורניה. צוות מהנדסים התכוון רק לבנות לעצמו אבטיפוס ולא הרחיק לכת בתוכניותיו. איש מחברי הצוות, ובראשם דאגלס אנגלברט, לא חשב שיהיה להרפתקה המשך וגם לא זיהה סימן כלשהו באופק המסחרי לכך שאפשר יהיה לעשות מכך רווח.
עכבר המחשב הינו מסוג הכלים אשר במרוצת הזמן הפך למובן מאליו. היום קשה לנו לראות את העבודה על המחשב ללא העכבר לצידנו. מי מאיתנו לא עושה שימוש בעכבר המחובר למחשב והמאפשר לנו להניע את הסמן להיכן שנרצה, ללא עיכובים מיותרים מצד לצד במהירות גבוהה? היום לא ניתן אפילו לשער או לדמיין איך ניתן יהיה לשלוט בכמות המידע והכפתורים הנדרשים לשימוש ללא העכבר.
אני זוכר כשהתחלתי ללמד את ההורים שלי כיצד להשתמש במחשב כמה זמן לקח להם להבין איפה מתי מקליקים קליק ימני קליק שמאלי, דאבל קליק - היום זה ברור מאליו...
אני מודה גם אני שכחתי כבר שפעם היה עכבר מחובר למחשב בחוט, עם גלגלת, כיום בעידן של העכברים האופטיים המחוברים בבלוטוס, התזוזה על המסך מהירה ביותר.
ממשקי המשתמש הבולטים כיום מסתמכים על חוקי פיטס- הזמן הנדרש להשיג מטרה הוא פונקציה של המרחק אל המטרה והגודל שלה, אולם כיום אנחנו נמצאים בעולם בו ישנו פתח לממשקי משתמש חדשים.
כאשר מסכי המגע פרצו לשוק המרווח שבין ביצוע הפעולי על ידי האדם לבין התגובה על המסך הצטמצם עוד יותר ותחושת המשתמש הפכה להיות הרבה יותר ממשית.
מסכי המגע מביאים עימם דרישות חדשות של המשתמשים וכאן תמיד באה לידי ביטוי הדילמה שבין ממשק המשתמש לחוויית המשתמש. אתן דוגמה אישית, אני לא אוהב את ממשק המשתמש של אפל ומק, אני לא מבין מדוע אני צריך אייטיונס אם אני רוצה לשמוע מוזיקה באייפון, אני לא מבין את מסך הבית של מק עם הכפתורים הצבעוניים למעלה וכדומה...
אני מבין שלאפל יש את הצורך ליצור לנו ממשק משתמש אשר יחייב את קהל לקוחותיה להשתמש בממשק זה, להתרגל אליו ובסופו של דבר לקבל אותו כמובן מאליו כפי שלמדנו להשתמש בעכבר.
אם כן כיום מסכי המגע והדימוי של התלת מימד מככבים בשוק, הטאבלטים והמחשבים הניידים החדשים בעלי מסך מגע, תוכנות כגון תוכנת windows 8 של מייקרוסופט יוצרים ממשק משתמש שנפרד אט אט מהתלות הפיזית בעכבר ובמקלדת.
על מנת להקל את ההתמצאות במחשבים ובאתרים עמוסי מיידע, המפתחים יוצרים ממשקי משתמש אשר מוכוונים ומנצלים את תכונותיו של העבר על מנת לאפשר ניווט קל ככל שניתן במחשב, בעיקר באתרים גדולים ועמוסי מיידע, כדי שהמשתמש לא ילך לאיבוד.
טכנולוגיית מסך המגע מתפתחת וכיום ישנם כבר מסכי מגע אשר מסוגלים לשלב מספר פעולות על המסך במקביל, הדבר הופך את שולחן העבודה על המחשב לממשק הרבה יותר דומה לשולחן העבודה בבית, אפשר "להזיז" ו"לסדר" את המיידע באופן שנוח למשתמש האינדיווידואלי.
העתיד אם כן הוא ממשק משתמש תלת מימדי בו יוכל המשתמש לשוטט ולהתמצא בחלל תלת מימדי המוצג על צג דו מימדי.
הדילמה הגדולה היא כמובן האם המשתמש הממוצע יוכל להתרגל לטכנולוגיה הזו ולמצוא אותה יותר יעילה מטכנולוגיה קודמת מלבד האפקטים המרשימים של התלת מימד?
קשה לי להצביע על נקודת הזמן בה אבא שלי הבין כיצד להשתמש בעכבר וכמה זמן לאחר מכן הוא כבר שולט (באופן ממוצע) באייפון בעל מסך מגע, אני מבין שכאשר ישנו ממשק משתמש הבנוי מבחינה פיזית ופסיכולוגית ומותאם לצורכי המשתמש, לא משנה עד כמה מתוחכמת וחדישה הטכנולוגיה בסופו של דבר היא תוטמע כדרך הטבע.
) הבולט מאוד על הרקע העדין, לעומת זאת באתר ערוץ הספורט יש סימן של משולש (play) אפור ונבלע בצבעים של התמונה.