יום שלישי, 19 במרץ 2013

האם גוגל הוא אלוהים?

אילו הייתי נולד במהלך השנים האחרונות בחברה חילונית קרוב לוודאי שגם אני הייתי תופס את גוגל כאלוהים.
באתר חורים ברשת ישנן 9 סיבות מדוע גוגל היא הדבר הקרוב ביותר לאלוהים.
אז לפני שאשווה את גוגל לבורא עולם נבדוק קודם מהי גוגל?
אם כן גוגל כמושג זה בעצם מספר 10 בחזקת מאה, בשימוש היומיומי גוגל הוא בעצם מנוע חיפוש, הנחשב לאתר הנצפה ביותר ברשת כיום.
אלגוריתם החיפוש הומצא על ידי לארי פייג' ו-סרגיי ברין בשנת 1997, האלגוריתם נקרא pagerank אשר בעצם מדרג את הדפים על פי כמות הדפים המקושרים אליהם.
אז איך בעצם משווים המצאה ידי אדם לאלוהים? לפני כמה אלפי שנים הדתות הפגאניות אשר ייחסו כוחות מאגיים לפסלים, חיות וכדומה, רוב האתאיסתים יטענו שכל אלוהיפ הוא בעצם המצאה, פרי דמיונו של האדם.
אנשים משווים היום את גוגל לאלוהים מכיוון שגוגל נתפסת כיודעת הכל, אין שאלה טיפשית כהרת גורל שאין לגוגל תשובה שלא רק תספק את השואל אם כי גם לא יקום החוצפן שיערער על תשובתה.
אם כך הייתי משווה את גוגל לנביא, אורקל הנגיש 24/7 לענות לשאלות הזולת, אלוהים הרי מתערב ישיר בהחלטות האנשים, בוחן כליות ולבבות...
כיום אם נרצה ואם לא גוגל מחליטה מה אנחנו נראה ומה לא ועל כן גם מתערבת ישירה בהחלטות שאנשים מקבלים על סמך המיידע המפורסם באתר. קידום אתרים במנוע החיפוש של גוגל יכול להשפיע על החלטות הרות גורל של אנשים, בהתאם למיידע שאנחנו מחפשים כך נקבל החלטות, לגבי קניות, בריאות, כלכלה, וכו'...
התערבות גוגל במיידע שנחשף אליו שנוייה במחלוקת, יש הטוענים שבגוגל מטים את תוצאות החיפוש בכוונה על מנת לקדם אתרים מסויימים, ומצד שני גם ביכולתה של גוגל להעלים אתרים שאינם לרוחה או שפוגעים במודל העסקי כלכלי של החברה.






יום חמישי, 7 במרץ 2013

על קריאה פסיכולוגיה ושיווק

"מילים הן בדרך כלל יצרניות הכסף העיקריות באתרי אינטרנט", כך קבע ד"ר ג'ייקוב נילסן, אחד ממומחי האינטרנט הגדולים בעולם המערבי שנחשב לגורו של אתרי האינטרנט השימושיים.

בכל צעד ושעל לאורך חיי אני מייחס חשיבות גדולה לפן הפסיכולוגי אשר גורם לי לקבל החלטות קטנות כגדולות במהלך החיים.
מאז שאני זוכר את עצמי קורא עיתונים הייתי קורא אותם בצורה ייחודית. בעוד שרוב האנשים קוראים את העיתון מהעמוד הראשון,  אני אהבתי להתחיל לקרוא את העיתון דווקא מן הסוף להתחלה. 
בצעירותי ייחסתי נטייה זו למרדנות המושרשת אצל רוב בני הנוער והצורך לצאת מן הקופסא, מהתבנית, מהשגרה, אולי סתם להרגיש מיוחד ואולי סתם למשוך תשומת לב.
משבגרתי מעט החלטתי לייחס חשיבות גם לסיבה מדוע אני קורא את העיתון מהסוף להתחלה ולא להסתמך על דחף בלתי מוסבר ופנימי. על כן בניתי לעצמי תאורייה על פיה אני אוהב להתעניין קודם כל בתחזית מזג האוויר- המידע הרלוונטי ביותר בעיתון הבוקר לזמן הקצר על מנת שאדע כיצד להתלבש היום ואם לצאת מן הבית עם מעיל, מטרייה, או כפכפים וגופייה. לאחר מכן סקרתי את רוב הכותרות שבעיתון בזריזות ועברתי למדור הספורט, גם כן ברפרוף, את כתבות העומק אני אקרא כבר בשיעור ספרות או תנ"ך.
כיום אני מבין הרבה יותר את הכוחות הפועלים בשוק התקשורת ואת ההבדלים במסגור בין עיתון זה לאחר, האם מיקום הכתבה הוא על פי חשיבות גלובלית או רק מה שהעורך מצא לנכון שהוא חשוב או אולי מישהו שילם הרבה כסף על מנת שהכתבה תהייה במקום מסוים...
בעידן העיתונות הדיגיטלי נבצר ממני מנהגי זה מכבר הימים של קריאת העיתון מן הסוף להתחלה, אמנם יש באפשרותי לעשות פולד באתר של חדשות כלשהו אולם פולד זה יקח אותי מספר כתבות אחורה בנושא מסויים.
 באינטרנט החדשות מסווגות על פי קטגוריות וכותרות, כשחושבים על זה הדבר לא שונה בהרבה מהדרך בה קראתי את העיתון, עברתי על הכותרות ואלו שמצאו חן בעיניי פשוט הסטתי את העיניים למטה לכתבה, בעידן האינטרנט המהיר פשוט אני לוחץ קליק על הכותרת שמצאה חן בעייני... ואולי בעצם הכותרת שהכווינו אותי אליה?
 ד"ר גייקוב נילסן ערך מחקרים בנושא ומצא שהעין העצלנית שלנו סורקת את הדף על פי תבנית כלשהי אשר נוחה לה מבחינה פיזית, ועל כן רוב הקוראים יתמקדו בחלקים מסוימים בדף בלי קשר לתוכן. פירוט תוצאות מחקריו של נילסן נמצאות ב- קישור זה.
מעניין שבזמן שאנחנו חושבים שאנחנו קוראים מה שאנחנו רוצים לקרוא אנחנו קוראים בעצם את מה שרוצים שנקרא - 
משפט ארוך ומסורבל תחבירית לפי ג'ייקוב רוב האנשים יתייאשו כבר באמצע המשפט...
כמובן שישנם מרדנים אשר פותחים כל עמוד אינטרנט בידיעה מראש מה אני מחפש לקרוא ואיפה למצוא את זה, יש כאלה שבמכוון לא יכנסו למודעה המודגשת של גוגל, האנטי קפיטליסטים או החשדניסטים, בכל אופן הרוב המוחלט של בני האדם מושפע פסיכולוגית ופיזיולוגית ועל כן ישנה חשיבות למיקום ולא רק לתוכן הכתבה.
ד"ר ג'ייקוב נילסן טוען שצרכן האינטרנט העצלן מבקש למצוא את מה שהוא מחפש במהירות ובזריזות, במחקריו עקב אחרי תנועת העיניים של צרכני אינטרנט רנדומליים ועל פי ממצאיו בנה את תבנית ה-F, המראה את דפוס הקריאה של משתמשי האינטרנט.
ד"ר ג'ייקוב נילסן בדק היכן אנו כצרכנים מסתכלים אולם מעניין לבדוק גם אילו נתונים מתוך התוכן נתפסים אצל הצרכן, שכן התפיסה שלנו מורכבת ממודע ותת מודע. תת המודע הינו תחום אפור וברובו סובייקטיבי ועל כן קשה לחקור אותו, אותי אישית הוא מרתק, ג'ייקוב נילסן אומנם אומר לי היכן סביר להניח שהעיניים שלי יתמקדו אולם אני חושב שיש לתת כובד משקל לא רק למה העיניים נחשפות אלא כיצד המוח מפרש זאת.
צירפתי קישור לסרטון הממחיש שלעיתים המוח חושב לא בדיוק היכן שמתמקדות העיניים.

כל עוד העיתונות המודפסת תפעל אני אמשיך לקרוא מהסוף להתחלה - הרגל הופך לטבע, ובאשר לעיתונות דיגיטלית ככל הנראה אמשיך לקרוא ב-F הפוכה את דפי האינטרנט אבל הפעם באופן מודע ועל כן מידי פעם אני יעצור לחשוב האם זה באמת המיידע שרצית מדף האינטרנט, למה לא קראתי עד סוף השורה, והחידה הגדולה מכולן - כשהמחשב מציע לשלוח דף שגיאות לאן זה מגיע ומה יצא לי מזה...