יום חמישי, 13 ביוני 2013

מעכבר לניווט תלת מימדי

כאשר אנו מתחילים לעבוד עם המחשב ישנו ממשק משתמש דומה בין כל המחשבים, נדליק את המחשב יש מסך בית, יש מקלדת, יש עכבר.
אני מעוניין לחזור לתחילת ימיו של המחשב, להמצאת העכבר, הסמן, הקשר שבין העין היד והמסך.
סיפורו של עכבר המחשב (מצורף קישור למצגת נחמדה אודות העכבר) החל די במקרה ובלי רעש וצלצולים במעבדת מכון מחקר בסטנפורד, קליפורניה. צוות מהנדסים התכוון רק לבנות לעצמו אבטיפוס ולא הרחיק לכת בתוכניותיו. איש מחברי הצוות, ובראשם דאגלס אנגלברט, לא חשב שיהיה להרפתקה המשך וגם לא זיהה סימן כלשהו באופק המסחרי לכך שאפשר יהיה לעשות מכך רווח.
עכבר המחשב הינו מסוג הכלים אשר במרוצת הזמן הפך למובן מאליו. היום קשה לנו לראות את העבודה על המחשב ללא העכבר לצידנו. מי מאיתנו לא עושה שימוש בעכבר המחובר למחשב והמאפשר לנו להניע את הסמן להיכן שנרצה, ללא עיכובים מיותרים מצד לצד במהירות גבוהה? היום לא ניתן אפילו לשער או לדמיין איך ניתן יהיה לשלוט בכמות המידע והכפתורים הנדרשים לשימוש ללא העכבר.
אני זוכר כשהתחלתי ללמד את ההורים שלי כיצד להשתמש במחשב כמה זמן לקח להם להבין איפה מתי מקליקים קליק ימני קליק שמאלי, דאבל קליק - היום זה ברור מאליו...
אני מודה גם אני שכחתי כבר שפעם היה עכבר מחובר למחשב בחוט, עם גלגלת, כיום בעידן של העכברים האופטיים המחוברים בבלוטוס, התזוזה על המסך מהירה ביותר.
ממשקי המשתמש הבולטים כיום מסתמכים על חוקי פיטס- הזמן הנדרש להשיג מטרה הוא פונקציה של המרחק אל המטרה והגודל שלה, אולם כיום אנחנו נמצאים בעולם בו ישנו פתח לממשקי משתמש חדשים.
כאשר מסכי המגע פרצו לשוק המרווח שבין ביצוע הפעולי על ידי האדם לבין התגובה על המסך הצטמצם עוד יותר ותחושת המשתמש הפכה להיות הרבה יותר ממשית.
מסכי המגע מביאים עימם דרישות חדשות של המשתמשים וכאן תמיד באה לידי ביטוי הדילמה שבין ממשק המשתמש לחוויית המשתמש. אתן דוגמה אישית, אני לא אוהב את ממשק המשתמש של אפל ומק, אני לא מבין מדוע אני צריך אייטיונס אם אני רוצה לשמוע מוזיקה באייפון, אני לא מבין את מסך הבית של מק עם הכפתורים הצבעוניים למעלה וכדומה...
אני מבין שלאפל יש את הצורך ליצור לנו ממשק משתמש אשר יחייב את קהל לקוחותיה להשתמש בממשק זה, להתרגל אליו ובסופו של דבר לקבל אותו כמובן מאליו כפי שלמדנו להשתמש בעכבר.
אם כן כיום מסכי המגע והדימוי של התלת מימד מככבים בשוק, הטאבלטים והמחשבים הניידים החדשים בעלי מסך מגע, תוכנות כגון תוכנת windows 8 של מייקרוסופט יוצרים ממשק משתמש שנפרד אט אט מהתלות הפיזית בעכבר ובמקלדת.
על מנת להקל את ההתמצאות במחשבים ובאתרים עמוסי מיידע, המפתחים יוצרים ממשקי משתמש אשר מוכוונים ומנצלים את תכונותיו של העבר על מנת לאפשר ניווט קל ככל שניתן במחשב, בעיקר באתרים גדולים ועמוסי מיידע, כדי שהמשתמש לא ילך לאיבוד.
טכנולוגיית מסך המגע מתפתחת וכיום ישנם כבר מסכי מגע אשר מסוגלים לשלב מספר פעולות על המסך במקביל, הדבר הופך את שולחן העבודה על המחשב לממשק הרבה יותר דומה לשולחן העבודה בבית, אפשר "להזיז" ו"לסדר" את המיידע באופן שנוח למשתמש האינדיווידואלי.
העתיד אם כן הוא ממשק משתמש תלת מימדי בו יוכל המשתמש לשוטט ולהתמצא בחלל תלת מימדי המוצג על צג דו מימדי.
הדילמה הגדולה היא כמובן האם המשתמש הממוצע יוכל להתרגל לטכנולוגיה הזו ולמצוא אותה יותר יעילה מטכנולוגיה קודמת מלבד האפקטים המרשימים של התלת מימד?
קשה לי להצביע על נקודת הזמן בה אבא שלי הבין כיצד להשתמש בעכבר וכמה זמן לאחר מכן הוא כבר שולט (באופן ממוצע) באייפון בעל מסך מגע, אני מבין שכאשר ישנו ממשק משתמש הבנוי מבחינה פיזית ופסיכולוגית ומותאם לצורכי המשתמש, לא משנה עד כמה מתוחכמת וחדישה הטכנולוגיה בסופו של דבר היא תוטמע כדרך הטבע.










יום שלישי, 11 ביוני 2013

המעבר ממחשב לסמארטפון

כשהייתי ילד הכוח העולה בעולם הטכנולוגיה היה המחשב, המחשבים כבשו את השוק ונוצרה הבנה שהמחשב הוא העתיד. כיום הכוח העולה בתעשייה הוא סמארטפונים.
מחקרים מראים כי מעל ל50% (כמיליארד וחצי סמארטפונים) מתעבורת האינטרנט מגיעה מגלישה בטלפונים הסלולרים, כמו כן ישנה הערכה שהשימוש בסמארטפון גוזל לנו כשעה בממוצע בכל יום. עובדות אלו מחזקות את העובדה שאם הנוכחות באינטרנט חשובה לנו התאמת אתר האינטרנט למובייל הינה נקודה חשובה לא פחות מהמצאות אתר אינטרנט רגיל. הנוכחות בעולם הסלולר הינה קריטית על מנת להגיע אל כלל המשתמשים.
בבלוגים הקודמים עמדתי על היתרונות והחשיבות של ה-UI-UX לאחר שהבנו את החשיבות שיש לממשק ולחוויית המשתמש במחשב. כיום אתר אינטרנט טוב נמדד בכך שהוא ידידותי למשתמש ומנצל את העובדות אודות היוזר (פסיכולוגיות וקוגנטיביות). עיצוב האתרים וחוויית המשתמש ימשיכו להתפתח ולהתרחב אולם במקביל יש לתת דגש לעולם ה-UI-UX במכשירי הסמארטפון.
עיצוב ממשק משתמש עבור אפליקציות למכשירים סלולארים, מציב אתגרים יחודיים בעקבות מגבלות גודל המסך, מגבלות הניווט, מגוון סוגי המשתמשים וכדומה. בעולם המובייל קיימות שלוש שיטות מקובלות לפתח: אפליקציית נייטיב, מה שמוכר לקהל הרחב כ"אפלקצייה לסלולר" או אפליקציית אייפון ואפליקציית אנדרואיד ומנגד ישנה אפשרות נוספת של בניית אפלקציית  WEB או בשמה המוכר יותר אתר מותאם לסלולר כמו כן יש אפשרות של אפליקצייה היברידית.
אפלקצייה לסלולר הינה למעשה "תוכנה" אשר מותקנת על גבי מכשיר הסלולר. האפלקציה יודעת לבצע שימוש בהתקנים ובטכנולוגיות הקיימות במכשיר, למשל שימוש במערכת הGPS  לטובת האפליקציה, שימוש במצלמה, גישה לקבצים ששמורים על גבי המכשיר, שימוש ברמקול ומיקרופון של המכשיר וכן הלאה. על מנת לעשות שימוש באפליקציה המשתמש יידרש להוריד/לרכוש אותה מאחת מחנויות האפליקציות הקיימות (app store לדוגמה...).  פיתוח האפלקציה בכל הפלטפורמות (android, IOS , Windows phone, ) דורש זמן פיתוח ארוך וכמו כן משאבים גדולים. בנוסף בשל העובדה שלכל מערכת הפעלה שפת הקוד שלה הדבר מקשה את תהליך הפיתוח. כמו כן נדרש אישור על ידי חנות האפליקציות על מנת לאשר את הפצת האפליקציה בחנות, ומקרה של מכירה עתידית תהייה חלוקת רווחים. ישנם מספר דגשים בבניית אפליקצייה לסמארטפון על מנת שהאפליקצייה תהייה מוכוונת ליוזר ככל שניתן (לדומא טקסט גדול, כפתורים גדולים, תמציתיות וכו'...).
אפשרות הפיתוח השנייה הינה בניית אפליקציית WEB  או בשמה המוכר יותר "אתר מותאם לסלולר" (Mobile web site). השימוש במושג "אתר" לא תמיד מדויק, וזאת מכיוון שאפליקציות ה WEB למובייל יכולה לתת חווית שימוש אותה מציעה אפליקציית native מסורתית. אז מה בעצם שונה מובייל סייט מאפליקציה רגילה? אפליקציית הWEB  מפותחת למעשה בשפה קוד חדשנית html5  (שלא כמו באפליקציות רגילות הקוד משתנה ממכשיר למכשיר) ונעשים התאמות גרפיקה קלות בין גרסה לגרסה על מנת להתאים לרזולוציות מסך שונות ממובייל למובייל, דבר החוסך שעות רבות של פיתוח, וכמובן חוסך בעלות הפיתוח. הגישה אל אתר סלולרי הינה דרך לינק בדומה לאתר אינטרנט רגיל דבר המקל על המשתמש. אין צורך בהורדה מחנות האפליקציות, יחד עם זאת אפשר לשמור אתר מותאם למובייל כאייקון במסך ראשי גם באייפון וגם במכשירי אנדרואיד.
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר הינה עצמאות האפליקציה: לא נדרש אישור של חנות האפלקציה, הן בהשקה והן בעדכונים עתידים. במקרה של מכירה אין צורך בחלוקת הרווחים עם חנות האפליקציות, דבר משמעותי שלעצמו בשל העובדה כי חנויות האפליקציות דורשות כ 30 אחוז מכל מכירה על גבי האפליקציה.
המעבר של האינטרנט למארטפון, בין אם דרך אפליקציית native ובין אם כאתר מותאם הוא בלתי נמנע וקורה במקביל להתפתחות האינטרנט במחשב, עולם ה- Human–computer Interaction עולה מדרגה וכיום אפשר לדבר על ממשק משתמש מחשב סמארטפון. גוגל כיום עובדים על מוצר המציג חווית משתמש שונה לגמרי ה- google glasses אשר יכולים לשנות שוב את חוקי המשחק לגמרי.


יום שלישי, 4 ביוני 2013

One vs Sport5

כפי שהצגתי בבלוג הקודם (ui-ux) אתר הספורט one מנצח את התאר של ערוץ הספורט- sport 5 בקרב מדגם אקראי בין חברי.
החשיבות השיווקית והכלכלית הינה מרחיקה לכת, ככל שאתר נצפה יותר, יותר מפרסמים ירצו להשתמש בו והדבר יכניס כסף, ממון ואושר פנימי לבעלי האתר.
כמו כן העובדה אנשים בוחרים באתר ספורט לאתר הבית שלהם, מעצימה את כוחו, שכן כל כניסה לאינטרנט המשתמש נתקל באתר. המשכתי לשאול את חברי גם לגבי אפליקציות באייפון ובאנדרואיד וללא הפתעות מיוחדות אכן מי שהעדיף את אתר הספורט one באינטרנט מעדיף גם את האפליקצייה של one לסמארטפון. מה שכן מפתיע הוא שהבחירה באפליקצייה של האתר היא בחירה עיוורת ללא כל קשר לאיכות האפליקצייה, או לנסיון השוואתי בין האפליקציות של שני האתרים.
המשכתי לשאול בקרב חברים ומכרים חובבי ספורט והגדלתי את המדגם ל-30 אנשים, ועדיין one מנצח בהפרש גבוהה (21-9).
לא הסתפקתי במכריי והחלטתי לבדוק גם את ה-  Alexa rank  של שני האתרים. התברר כי גם מדד אלקסה וגם google analytics מצביעים על כך שהאתר one נצפה יותר בארץ, הוא מקבל דירוג של 26 לעומת 30 של sport5,  התוצאות המלאות בקישורים הבאים: one vs sport5.
נתון מעניין נוסף הוא שהאתר של ערוץ הספורט נמדד כמהיר יותר מהאתר של one מכאן נובע שהעובדה שעל אף שממשק המשתמש של sport5 טובה יותר הוא מפסיד בעקבות חווית משתמש בעייתית.
רוב הנשאלים תופסים את האתר של ערוץ הספורט כאתר עמוס מידי, צפוף מידי ולא נוח, הצבעים באתר ערוץ הספורט חזקים ולא נעימים לעין, ואילו באתר one הצבע הכחול הנתפס בפסיכולוגיה כמרגיע (כמו כן הצבע הלאומי) ולא מאיים.
נחזור לדוגמה מן הבלוג הקודם, כאשר אני רוצה לראות וידאו באתר one ישנו לוגו של מצלמת וידאו בצבע אדום () הבולט מאוד על הרקע העדין, לעומת זאת באתר ערוץ הספורט יש סימן של משולש (play) אפור ונבלע בצבעים של התמונה.
אנסה לבנות מודל עסקי לאתר של ערוץ הספורט, ראשית נגדיר את היעדים העסקיים: בשלב הראשון כמה שיותר אנשים שיחשפו לאתר האינטרנט, בשלב השני בעלי האתר ירצו פרסומות אשר יהיו רלוונטיות לתוכן או ליוזרים ועל כן תהייה הכנסה עתידית נוספת באמצעות ppc.
היעד העסקי יהיה הגדלת הכניסות היומיות/חודשיות לאתר.  יעד עסקי נוסף הוא שיפור חווית המשתמש, נמדוד את השיפור על ידי בדיקה של כמות הזמן הממוצעת שהמשתמש נמצא באתר, כלומר שיפור פני האתר, כתבות מעניינות, קטעי וידאו ייחודיים וכדומה...
כמובן שתכלית האתר הינה חדשות ספורט ועל כן המשתמשים מעוניינים להיות מעודכנים כמה שיותר מהר במיידע מדוייק ככל האפשר על אירועי ספורט בארץ ובעולם.
אמליץ לאתר ערוץ הספורט לערוך אפיון פרסונות , אערוך סימולצייה של אפיון פרסונה על חברי היקר אדם צ'אושו:
שם הפרסונה - אדם צ'אושו
מקצוע - מנהל לוגיסטיקה
מין - זכר
גיל - 26
מיקום - רחובות
השכלה - תיכונית (בערך)
מצב משפחתי - רווק
עדיפות - גבוהה
נתונים נוספים: אדם היה שחקן כדורגל פעיל שפרש עקב פציעה, הספורט אצלו בעדיפות ראשונה.
רמה טכנולוגית- בינונית-גבוהה: בעל אייפון, יודע להוריד ולהשתמש באפליקציות, ברשותו מחשב נייד.
ענף ספורט מועדף - כדורגל.
קבוצה אהודה כדורגל בארץ- בית"ר ירושלים, בעולם - מנצ'סטר יונייטד
קבוצת כדורסל אהודה בארץ- מכבי תל אביב, בעולם- אין.
הצרכים של הפרסונה הם קבלת חדשות ומיידע על אירועי ספורט בארץ ובעולם בדגש על הקבוצות האהודות.
מכיוון שאדם בתנועה רוב שעות היום הוא מעדיף לצרוך את החדשות דרך האייפון באפליקצייה או במחשב שבמשרד, הוא מעוניין להתעדכן בזמן אמת, ולהיות מסוגל לראות קטעי וידאו רלוונטיים בשידור ישיר.
בדרך זו ניתן לאפיין מספר פרסונות ולעזור לאתר להתאים את עצמו באמצעות Inbound Marketing ליוזרים הפוטנציאלים וללקוחות העתידיים של המפרסמים באתר.
הייתי ממליץ לאתר לבנות ממשק אשר המשתמש יוכל להזין מספר נתונים על עצמו כגון קבוצה אהודה, ענף ספורט מועדף וכדומה, ולתעדף את סדר הכתבות באמצעות ההעדפות האישיות של היוזר.