יום שישי, 26 באפריל 2013

מי יותר חזק גוגל או פייסבוק?

בשנים האחרונות אי אפשר להתחמק מהכניסה המאסיבית של ניו מדיה לחיינו. מלבד העובדה שזה הפך לחלק אינטגראלי מחיינו ולמעשה שינה לחלוטין את הדרך בה אנו מתקשרים אחד עם השני, מדובר גם בתחום שתרם רבות לשינוי תפיסה בעולם השיווק.
ברור שהחשיפה הגלובלית למיליוני ומיליארדי אנשים ברחבי העולם גורמת לכך שאתרי אינטרנט הופכים למעצמות כלכליות, מדובר כמובן בכסף גדול אולם המאבק לדעתי הוא לא רק על הדולרים אלא גם על כוח, מעמד,השפעה פוליטית, וכניסה לדפי ההיסטוריה אפשר לומר האימפריות של המאה ה-20.
גוגל הוא כיום מנוע החיפוש הפופולארי ביותר בעולם, בגוגל השכילו להבין שידע זה כוח ובעזרת המיידע יודעים להתאים פרסומות למשתמשים. כמו כן לגוגל מספר רב של שירותים כגון: אי מייל, שירות תרגום, תמונות , גוגל אנליטיקס וכו'...
הרשתות החברתיות הן כוח עולה בניו מדיה, והשפעתן על מודל השיווק ברשת היא גדולה. פייסבוק כיום היא הרשת החברתית החזקה בעולם. הכניסה של פייסבוק לחיינו היא ללא ספק מרשימה ביותר. הכוח השיווקי בפייסבוק טעון בכך שיש שיתוף מיידע ברשת כל הזמן בין המשתמשים ועל כן פייסבוק נהנת מהכנסות מפרסומות, ממשחקים וממכירת מתנות ווירטואליות. 
המאבק בין גוגל לפייסבוק הוא הקרב הגדול ביותר ברשת. יותר מכל, זהו קרב על שליטה – מי תהיה נקודת הפתיחה, בסיס האם, עמוד הבית של הגולשים כשהם ניגשים לאינטרנט. גוגל מציעה רשת המבוססת על מידע. מיקומו של דף בתוצאות החיפוש נקבע על פי כמות ואיכות הלינקים המפנים אליו. פייסבוק מציעה רשת המבוססת על קשרים חברתיים. מעמדו של דף נקבע על ידי כמות הלייקים שנתנו לו חבריך. לייק מול לינק, הקרב הוא מי יותר רלוונטי לגולש. המאבק, גם כאן, אם כן, הוא בשאלה הבסיסית ביותר - כיצד מאורגנת הרשת? כלומר, האם אנחנו הצרכנים רוצים ניתוח של קישורים מדפי האינטרנט אלה לאלה, או שאנו רוצים מידע המסודר על פי ההעדפות של קשרינו החבריים. 

 גוגל היא מקור המיידע הגדול ברשת , אבל חלקה של פייסבוק הולך וגדל. פייסבוק היא מקור הכניסות השני בחשיבותו בקרב אתרים רבים. המספרים עדיין קטנים אולם בפייסבוק עושים מאמצים גדולים על מנת לשמר את השליטה כרשת חברתית וכמו כן לנסות לפרוץ לשוק חדש באמצעות מנועי חיפוש, אי מייל שיחות וידאו וכדומה. בעבר היינו צריכים להיכנס למייל על מנת לשלוח קובץ וכיום מתאפשרת שליחת קבצים בהודעה פשוטה בפייסבוק.

השינוי האמיתי שהובילה המהפכה ברשתות החברתיות היה הכוח שצברו הגולשים וההבנה של מותגים ועסקים - שיש להתחשב בגולשים ולשווק להם בצורה ממוקדת שתתן להם ערך אמיתי. בכוחם של הגולשים לקדם מותגים אך בכוחם גם "לשרוף" אותם ולהפיץ עליכם מיתוג שלילי ברשת – וכולנו ראינו דוגמאות לכך בשנים האחרונות.
גוגל כמובן לא קופאת על שמריה ונכנסת גם לשוק הרשתות החברתית ומשיקה את גוגל פלוס, רשת חברתית מבית היוצר של גוגל, אשר צוברת תאוצה בקצב מסחרר.
מה שבטוח כאשר שתי האימפריות של הרשת מנהלות קרב מתמיד על תשומת לב הגולשים אנחנו נצפה לעוד חידושים בזמן הקרוב ועד אז אני מכריז תיקו...

יום שלישי, 23 באפריל 2013

מולטיטאסקינג הפרעת קשב או הדור הבא?

אפתח בווידוי אישי, מאז שהייתי קטן היה קשה לי להתרכז בדבר אחד, יש כאלה שיקראו לזה הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות או כל מיני הגדרות פסיכולוגיות שונות.
אני תמיד יצאתי מנקודת הנחה שהם טועים, אני לא מתרכז כי משעמם אותי להיות בכיתה, כל דבר קטן מושך את תשומת ליבי מפני שאני סקרן ורגיש לסביבה ועוד כלמיני תירוצים שונים לגבי חוסר יכולת המיקוד שלי.
השבוע התוודעתי למושג חדש, מולטיטאסקינג הוא היכולת לבצע מספר משימות במקביל.
ישנן תפיסות שונות לגבי מולטיטאסקינג בדומה לתפיסות האם האינטרנט עושה אותנו חכמים או טיפשים. כיוון שאנו מוצפים בכמויות גדולות של מידע זמין תמיד תהייה המחלוקת האם חלוקת הקשב שלנו בין מספר משימות היא יכולת מרשימה או בעצם חסרון וחוסר היכולת להתמקד בדבר אחד ובעצם לקבל טעימה שטחית מהרבה חוויות.
בתור בחור שהיה מולטיטאסקינג עוד לפני דור האייפון ושיתוף המיידע המהיר לדעתי מולטיטאסקינג הוא כשרון אשר צריך לדעת לנצל אותו. רובנו לא טובים בהכל ישנם תחומים אשר ידנו על העליונה וישנם תחומים אשר פחות חזקים אצלנו, הבחור בסרטון ששרף את האוכל על המנגל רואה את העניין בפשטות גדולה מידי לטעמי, אחי הקטן והמוכשר בהמון דברים, לא משנה כמה יתרכז בבישול פשוט אין לו את זה הוא מסוגל לשרוף קורנפלקס מה שנקרא. אני עובד בתור ברמן וכחלק מן העבודה אני מסוגל להרתיח חלב לשלוש כוסות קפה, להוריד מים לתה, למזוג בירה ולהספיק לפלרטט תוך כדי עם מי שיושבת מול הברז או לקחת הזמנה לדוגמה.
אני מחשיב את עצמי למולטיטאסקינג מהדור הישן שיודע לבצע מספר פעולות פיזיות במקביל אך כיום מתפתח לו דור של מולטיטאסקינג המסוגל ליותר מאשר להכין שיעורי בית עם מוזיקה, הורים שלא מבינים כיצד הילד יכול להתרכז גם בשיעורים וגם לשלוח אס אמ אסים תוך כדי או לצ'וטט ברשת חברתית.
גם כאן ישנן הסגות לגבי יכולת המולטיטאסקינג של הדור החדש הנובע מכך שהוא נולד לתוך עולם בעל שלושה מסכים: הטלוויזיה, המחשב, והסמארטפון.
נילסן עומד על כך במחקרו שאחוז האמריקאים שמשתמשים במחשב ובטלוויזיה בו זמנית עלה ב-35% בין השנים 2009-2010, וכמו כן 44% מן הצפייה בווידאו באינטרנט מתבצעת בזמן העבודה. אם כן האם העובד שלנו הוא עצלן לא אחראי, ומבזבז שעות עבודה יקרות או שבעצם מדובר בתופעה של מולטיטאסקינג.
אסיים ברעיון לאפליקצייה חדשה המסתמכת על מולטיטאסקינג, לי זה נראה בלתי אפשרי ולא נוח בעליל אך מעניין אם השכן שלי בן ה-14 יחלוק עלי... 

יום שני, 15 באפריל 2013

Metadata- למי זה מועיל?

מטה דטה היא בעצם מידע אודות פריט המידע, כלומר ניתן לאתר מופעים שונים של נתונים המאוחסנים במקומות שונים. המטה דטה הוא המפתח להבטחה שהמקורות מידע ישרדו וימשיכו להיות נגישים גם בעתיד. לפעמים 
המונח הזה מתייחס לאינפורמציה המובנת על ידי מכונה ובמקרים אחרים ההתייחסות היא לרשומה המתארת מקור מידע אלקטרוני.
ישנם שלושה טיפוסים של מטה דטה: מטה דטה תאורי - מתאר את מקור המידע לצורך זיהוי וגילוי. יכול לכלול 
אלמנטים כמו כותרת תקציר, מחבר ומילות מפתח.
מטה דטה מובנה - מראה כיצד האובייקטים מורכבים יחד כמו סדר העמודים ליצירת פרקים.
מטה דטה אדמיניסטרטיבי - מספק אינפורמציה העוזרת לניהול מקור המידע כגון: איך ומתי נוצר המקור, זכויות היוצרים ונתונים לשמירה.
המטה-דאטה משמש לתיוג הדף בתוך פקודות ה-HTML המרכיבות אותו, לצורך זיהוי על ידי מנועי החיפוש.
רעיון המטה-דאטה הורחב מתחום מאגרי המידע אל אתרי האינטרנט בעידן ה- web 2.0 בעזרת השימוש בתגיות (Meta Tags). 
התגיות מאפשרות לכל גולש ליצור בעצמו מעין מטה-דאטה על אודות המידע שמצא, או שיצר, ברשת ובכך הוא מסייע לקהילת הגולשים, המסתייעים ברשימת התגיות, לאתר מידע בו יש להם עניין.
המטה דטה מסייעת למנועי החיפוש, הספיידרים, והקרולרים ומייעלת את מאגרי המיידע.
המטה דטה היא העתיד של מאגרי המיידע כאשר מיוחסת חשיבות לא רק למיידע עצמו אלא גם לתקופה שבה נוצר, למי שהעלה אותו, למיקום הגאוגרפי של העלאת הנתונים וכו'...
מסתבר שכולנו יצרני מטה דטה, ברגע שאנחנו מעלים מיידע לרשת אנחנו נכנסים לסטטיסטיקה של המטה דטה לדוגמא: העלינו תמונה לפייסבוק, כעת לרשות האתר לא רק התמונה אלא גם מאיפה העלינו את התמונה, התאריך, השעה וכו'...
המטה דטה באינטרנט נחלקת למטה דטה טכנית ועסקית. מבחינה טכנית קטלוג המיידע כפי שפירטתי לעיל, ומבחינה עסקית מדובר בשימוש במטה דטה למטרות רווח עתידי כפי שניתן לראות בסרטון של חברת מייקרוסופט.
בעולם דיגיטלי שבו רובנו מחוברים לרשת כל הזמן, בין אם במודע ובמכוון, ובין אם לא (לדוגמה, אבא שלי שמשתמש ב- waze כל הזמן ובטוח שאין לו מושג מה זה מטה דטה ולא כל כך אכפת לו למי זה יועיל המיידע הזה...), ישנה חשיבות לא רק למיידע הספציפי אלא גם למטה דטה אשר ביכולתה לספק מיידע עתידי, בין השורות של המיידע. 








יום שני, 8 באפריל 2013

ה-SEO בחיינו

קשה לדמיין את החיים כיום ללא גוגל, כידוע גוגל הינו תאגיד אמריקאי שעיסוקו המרכזי הוא חיפוש מידע באינטרנט.
אולם גוגל הינה הרבה יותר מעוד מנוע חיפוש, העוצמה של גוגל נמדדת לא רק בהיקף ובמימדי החברה אלא בכך שהשימוש בגוגל הפך לדרך חיים.
בכל יום שרתי גוגל מטפלים ביותר ממיליארד שאילתות, אלגוריתם החיפוש של גוגל לא רק גאוני בצורה בלתי נתפסת ויודע לענות על כל שאלה אלא גם מסוגל לקבוע ולחרוץ גורלות.
הקרולר של גוגל ושיטת ה-SEO, הופכים את גוגל לדיקטטורה ולענק הכל יכול ברשת.
בצד היתרונות הרבים והנוחות שבה מרוכז כל המיידע באתר אחד ובלחיצת כפתור אפשר לקבל מענה מהיר כמעט לכל שאלה, יש נטייה לשכוח את ההשלכות של טבע מנוע החיפוש.
כאשר אנו משתמשים במנוע חיפוש על מנת לקבל מענה לשאלה אנו כמובן מחפשים את המענה האמין והמהיר ביותר, כאן האופן הפיזי בו בנוי אתר גוגל בא לידי ביטוי. בראש האתר באופן מודגש ישנם בדרך כלל שתיים שלוש כתובות URL אשר יפנו אותנו לאתרים שבגלוי משלמים על הפרסום בגוגל ועל הזכות להיות בראש רשימת החיפושים.
לאחר מכן מופיעות שאר תוצאות החיפוש לפי שיטת דירוג האתרים של גוגל. ישנן הרבה ספקולציות לגבי שיטת דירוג זו (ה-seo) וכיצד גוגל עובד באופן כללי.
ההשלכות של שיטת דירוג האתרים הן מרחיקות לכת, הרוב המוחלט של גולשי האינטרנט בארץ (יותר מ-90 אחוז) משתמשים במנוע החיפוש של גוגל ואצל רובם מנוע החיפוש הוא דף הבית.
כמו כן רק כ- 10 אחוזים מן הגולשים יעברו לדף השני בתוצאות החיפוש, הדבר מעצים את החשיבות של דירוג האתרים, אם אתה לא שם אתה לא קיים.
אם כך האם התוצאות הראשונות שאנו מקבלים מגוגל הן הכי אמינות? האם בעלי האתר משלמים לגוגל כדי להיות ראשונים בתוצאות החיפוש? או שפשוט האתר שלהם הכי מותאם לקרולר של גוגל?
ישנן כיום תוכנות כגון תוכנת webmatrix החינמית של מיקרוסופט אשר יכולה לסייע לנו מאד בהפקת דוח"ות מפורטים על כל אתר (גם אתרים שלא נבנו באמצעותה) ולתקן את הדרוש תיקון באתרים האלו. ביכולות התוכנה להפיק דו"חות טכניים מפורטים על תקלות SEO ולהיעזר בהם על מנת לתקן את הדרוש. מכאן אני מנסה לחשוב האם בחיפוש בגוגל אני מחפש את המוצר הכי טוב או את המוצר בעל האתר הכי טוב... או האם הדברים קשורים זה בזה...?
בשל כוחה של גוגל וצורת האלגוריתם אשר יכול לשלוט בכמות המיידע הבלתי נתפסת, מנוע החיפוש גורם נזק לאתרי משנה ובכך  הורס את הפלורליזם ברשת, האתרים הופכים להיות דומים אחד לשני ומותאמים בלית ברירה לסגנון אשר "קל" יותר לקרולר של גוגל לאתר אותו ובכך ידורג גבוה יותר ברשימת תוצאות החיפוש.
לדעתי צריך לחלק את השימוש בגוגל בין שימוש יום יומי ומענה על שאלות ידע כללי לבין חיפוש אחר מיידע צרכני, שכן כאשר מדובר במוצרי צריכה ורווח כלכלי יש לזכור שגוגל לא תמיד יכולה להיות אובייקטיבית ומנוע החיפוש ניזון מעוד כמה דברים חוץ מביקורות טובות ואיכות המוצר...